ב"ל 1204/04

תקציר

התובעת, שעלתה ממולדובה בשנת 1991, תבעה קצבת הבטחת הכנסה מהנתבעת, המוסד לביטוח לאומי, שזו דחתה. התובע לקח את העניין לבית המשפט. הנתבע טען כי התובע קיבל שלא כדין גמלת הבטחת הכנסה משום שהוא "מחזיק ו/או משתמש" בסקודה משנת 1993. בית המשפט מצא סתירות משמעותיות בדברי התובע והעד, ומצא כי הן אינן אמינות בשל חוסר עקביות עם הודעותיהם הקודמות לחוקרי הנתבעת. השופטת קבעה כי התובעת המשיכה להשתמש ברכב ולשאת בהוצאותיו גם לאחר שנרשמה על שם חברו, מר דוד לוין, בדצמבר 1998. לדברי השופטת, הסברו של התובע לכך לא היה מספק, וסביר יותר להניח שהתובע נותר הבעלים האמיתי. השופטת סקרה את הדינים הרלוונטיים ואת מקרי העבר והגיעה למסקנה כי שימוש קבוע ברכב מנועי, גם אם אינו בבעלות המשתמש, שולל את הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. בית המשפט מצא כי התובע עשה שימוש קבוע ברכב ולכן דחה את תביעתו. בנוסף, קבע השופט כי גם אם התובע לא היה הבעלים של הרכב, חזקת הבעלות המבוססת על העובדות המבוססות לא הופרכה. לפיכך, התביעה נדחתה גם בעילה של בעלות. בעקבות זאת החליט בית המשפט לדחות את התביעה והורה כי כל צד יישא בהוצאותיו. לתובע שמורה הזכות לערער על פסק הדין תוך 30 יום.