בג"צ 9419/11

תקציר

השאלה המרכזית העולה בעתירה זו היא האם יש לערוך תסקיר השפעה על הסביבה לפני או אחרי אישור תכנית לאתרי כרייה בסמוך לקריית גת. העותרים טוענים כי העברת הליך תסקיר ההשפעה על הסביבה לשלב התכנון המקומי תקבע את ההחלטה על מיקום אתר הכרייה בסמוך לקריית גת ותמנע בחינת איתור האתר במיקום חלופי (קרי, "חלופת האפס"). עוד נטען, כי נפלו פגמים בהליכי התכנון המצדיקים את ביטול התוכנית, לרבות המשקל הרב שניתן לעמדת נשר, שהציגה את התוכנית, והדרת העותרים משלבים שונים של הליך התכנון. עם זאת, בית המשפט מצא כי ההליך התכנוני היה מסודר ומפורט, ושיקולים סביבתיים נבחנו בפירוט מספק. בית המשפט קבע כי החלטת ועדת התכנון שלא לדרוש תסקיר השפעה על הסביבה טרם אישור התכנית היא סבירה, שכן התסקיר יכול להמתין עד לשלב התכנון המקומי. בית המשפט נימק זאת בכך שבשלב המקומי יוכלו רשויות התכנון לקבל החלטות מדויקות יותר המתחשבות בשיקולים סביבתיים, לרבות האפשרות לשנות את מיקום האתר. עוד קבע בית המשפט כי התכנית עולה בקנה אחד עם תכניות מתאר ארציות רלוונטיות וכי לא נפל פגם בהליכי התכנון המצדיק התערבות שיפוטית. לפיכך, העתירה שערערה על אישור התוכנית נדחתה.