ע"פ 3498/19

תקציר

בתיק הנדון נדחה ערעורו של המערער על הרשעתו וגזר דינו בעבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין. סעיף זה עוסק בפעולות בלתי חוקיות בכוונה לגרום חבלה חמורה. מהראיות שהוצגו עולה כי המערער ביצע תקיפה אלימה באמצעות סכין, בכוונה לדקור את הקורבן בצווארו, דבר שגרם לחבלות קשות, בפרט חתכים עמוקים ופגיעה בגיד בזרועו של הקורבן. בית המשפט הבהיר כי לצורך עבירה כזו נדרשת "כוונה מיוחדת" לגרום חבלה חמורה, אשר פעמים רבות ניתן להסיק מהמעשה עצמו כאשר נעשה שימוש בנשק. ממצאיו של בית משפט קמא ומהימנות עדותה של המתלוננת, שכללה תיאורים עקביים של התקיפה למרות חוסר הרצון הראשוני לזהות את הדוקר, אושרו שכן לא הייתה הצדקה להטיל ספק בהערכות העובדתיות והמהימנות שערך בית משפט קמא. בנוסף, מסמכים רפואיים והצהרות של עדי ראייה אישרו את חומרת הפציעות. בית המשפט דחה את טענות המערער בדבר כוונתו, תוך שהוא מצטט תקדימים משפטיים המבססים חזקת כוונה בפעולות אלימות מסוג זה. בגזר הדין לא מצאה ערכאת הערעור עילה להקלה בהתחשב במעשיו המתוכננים מראש של המערער, היעדר חרטה ועברו הפלילי. בהדגישו את חומרתן של עבירות אלימות מסוג זה, אישר בית המשפט ענישה מחמירה בהתאם לעקרונות המעדיפים גמול והרתעה על פני הקלות. לפיכך, הערעור נדחה, ואישר את ההרשעה הראשונית ואת העונש שהוטל על ידי הערכאה הנמוכה יותר.