בד"מ 6/11

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני תיקים נפרדים נגד חיים ארבל, עו"ד המייצג אינטרסים משפטיים של לקוחות. בשני המקרים נמצא ארבל אשם בהפרת חובות אתיות המוטלות על לקוחותיו. הוא הורשע בכך שלא ייצג את לקוחותיו בחריצות, פעל בחוסר נאמנות וגזל כספי לקוחותיו. המקרה הראשון עסק בלקוח בשם טל ינקוביץ', שהתלונן כי ארבל לא עשתה כמעט עבודה בעניינו ולא החזירה לו את כספו לאחר שהקשר המקצועי ביניהם הסתיים. נמצא כי ארבל הפר את חובת האמונים שלו בכך שניכה סכום כסף מהפיקדון של ינקוביץ' בגין הוצאות, דבר שלא היה רשאי לעשות כן ללא הסכמתו המפורשת מראש של הלקוח. ההרכב קבע כי מעשיו של ארבל פגעו באינטרס הכלכלי של מרשו ופגעו בשמה הטוב של הקהילה המשפטית. המקרה השני עסק בלקוח נוסף שהתמודד עם בעיות דומות עם ארבל. ארבל הורשעה באותן עבירות אתיות כמו במקרה הראשון. ועדת המשמעת החליטה כי מעשיו של ארבל מהווים ניצול לרעה של הסמכות שניתנה לו כעורך דין. כמו כן, העבר המשמעתי של ארבל, שכלל עבירות דומות, נלקח בחשבון, תוך הדגשת הצורך בענישה חמורה כדי להגן על לקוחות פוטנציאליים ולשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין. בכל אחד מהמקרים גזרה ועדת המשמעת על ארבל חודשיים השעיה מעיסוק בעריכת דין, שתחל מיד עם מתן גזר הדין. בנוסף, חויב ארבל לשלם קנס בסך 1,000 שקל ולפצות את לקוחותיו ב-400 ש"ח בגין הוצאותיהם כעדים. הפאנל הדגיש את הצורך בהעברת מסר ברור לעורכי דין המפרים את חובותיהם האתיות, במיוחד כאשר העבירות חוזרות על עצמן, כדי להשיב את אמון הציבור במקצוע עריכת הדין.