ע"א 9540-03-22

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור ומורה למשיב לשלם למערערת באופן חלקי עבור שירותי ניקיון שניתנו. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, ובכלל זה כי ההסכם בין המערערת למשיב היה מוגבל בזמן ובכמות, וכי המערערת ביצעה את העבודות כנטען. עם זאת, בית המשפט חלק על מסקנתו של בית משפט קמא כי יש לפטור את הרשות מתשלום. ההסכם להארכת שירותי הניקיון נחשב בטל בשל אי חוקיות שכן הוא לא עמד בדרישות החתימה לפי פקודת העיריות. בעוד בית המשפט מאשר את בטלותו של ההסכם, הוא מוצא את תוצאתו של בית המשפט קמא בלתי צודקת. המערערת אינה נחשבת כמי שפעלה בחוסר תום לב, ואילו התנהלות המשיב בראשה מהווה חוסר תום לב. בית המשפט מדגיש את האינטרס הציבורי ואת הצורך לכבד את החוק, אך מבקש גם למנוע עוול. מאחר שתשלום מלא יחתור תחת תכליתן של הוראות החוק הרלוונטיות, מורה בית המשפט על תשלום חלקי בסך 166,667 ש"ח, בתוספת ריבית, הפרשי הצמדה ושכר טרחת עורך דין, בתוך 30 יום. ההחלטה התקבלה פה אחד.