ב"ש 838/84

תקציר

בית המשפט העליון דן בעתירה לגילוי ראיות בתיק שבו נאשמים בעבירות הקשורות לטרור. העותרים ביקשו לגלות ראיות שבידי שירות הביטחון הכללי, אשר סווגו כחסויות על ידי שר הביטחון לשם הגנה על ביטחון המדינה. בית המשפט הדגיש את הצורך לאזן בין שני אינטרסים מתחרים: הבטחת משפט הוגן באמצעות גילוי ראיות מלא ושמירה על ביטחון המדינה באמצעות הסתרת מידע רגיש. בית המשפט הכיר בכך שגילוי מלא חיוני לצדק ולאמון הציבור, אך הכיר בכך שטובת הציבור מחייבת לעתים שמירה על סודיות כדי למנוע סיכונים ביטחוניים. הרשות השופטת, ולא הרשות המבצעת, היא בעלת הסמכות לקבוע את הלגיטימיות של טענות לסודיות, ולהעריך אם הצדק מחייב גילוי ראיות על פני הסיכונים הפוטנציאליים לביטחון המדינה. במקרה זה, בית המשפט בחן את חומר הראיות בדלתיים סגורות ומצא טעמים מהותיים לשמירה על החיסיון בשל הסיכון לחשיפת שיטות מודיעיניות, ובסופו של דבר קבע כי הגילוי אינו חיוני להגנה. לפיכך, העתירה נדחתה, תוך שמירה על מיקוד במשפט הפלילי עצמו תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של המדינה.