ת"א 8389-05-12

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים, הגיש תביעה נגד הנתבעים לפיצויים. התובע הגיש מספר מסמכים הנוגעים לטיפוליו למומחים הרפואיים שמונו. הנתבעת טענה כי אין להציג חלק ממסמכים אלה בפני המומחים שכן הם מהווים חוות דעת, דבר האסור על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעת טענה כי מסמכים אלה יפגעו באובייקטיביות של המומחים וכי הם כוללים את פרשנותו ואבחוניו הרפואיים של התובע. התובע, לעומת זאת, טען כי המסמכים רק תיארו את טיפוליו והיו נחוצים לסיכום תיק רפואי עבה. בית המשפט בחן כל מסמך והסכים עם הנתבע כי אין לחלוק את חלקם עם המומחים. באופן ספציפי, בית המשפט אסר על מסמכים שהוכנו על ידי הפסיכולוג המטפל של התובעת, אשר נתפסו כמוזמנים ומכילים אבחנות רפואיות. עם זאת, בית המשפט התיר להציג מסמך מהיחידה הפסיכולוגית של מועצה מקומית, שכן הוא נמצא ניטרלי ואינו כולל אבחנות רפואיות. המומחים הונחו להחזיר את המסמכים האסורים לבא כוח התובע ונצטוו שלא להתייחס לתוכנם. בנוסף, התבקשו המומחים לקבוע האם לקויות הלמידה של התובע קשורות לתאונה. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים והייתה אמורה להימסר ישירות למומחים.