בג"צ 3791/16

תקציר

הטענה המרכזית במקרה זה היא האם החלטת שר התחבורה לבצע רפורמה בתהליך מבחני הנהיגה המעשיים, באמצעות מיקור חוץ של תפקידי הבוחנים לקבלנים פרטיים, מהווה הפרטה אסורה. העותרים טוענים כי החלטה זו אינה חוקית, ותביא לפגיעה בכבודם, חירותם ופרטיותם של הנבחנים, כמו גם לפגיעה באיכות הכשרת הנהגים. עם זאת, בית המשפט מוצא כי מאפייני המכרז לקבלנים פרטיים אלה מייעדים רמה ראויה של שיקול דעת, אחריות ויכולת פיקוח ברשות הרישוי הממלכתית. לפיכך, פעילותם של בוחנים פרטיים אלה תהיה ברמה מקצועית בלבד, ולא תהווה הפעלת שיקול דעת ממשלתי. יתר על כן, משמעות תכנון המכרז היא שלקבלנים הפרטיים אין תמריץ כלכלי להגדיל או להקטין את מספר המבחנים המעשיים, מה שמפיג את החשש לניגוד עניינים. עוד קובע בית המשפט כי אין צורך לעגן את הרפורמה בחקיקה ראשית, שכן פקודת התעבורה הנוכחית גמישה דיה כדי להתאים לה. היבטים מסוימים של הרפורמה ייקבעו בחקיקת משנה, כנדרש בפקודה. בית המשפט מדגיש כי ההחלטה הייתה צריכה להיות מתועדת טוב יותר בכתב, אך בסופו של דבר דוחה את העתירה, ואינו פוסק הוצאות למי מהצדדים.