ת"א 34587-02-18

תקציר

הביטוח הלאומי הגיש תביעה בשם עובד שנפגע נגד מעסיקו וקיבוץ, בדרישה לקבל בחזרה את תשלומי הפיצויים של העובד מהגורמים האחראים לפציעתו. בית המשפט קבע כי הן המעסיק והן הקיבוץ אחראים לתאונה. המעסיק נשא באחריות גדולה יותר שכן הוא העסיק ישירות את העובדים, כולל הנפגע, סיפק את הציוד והחומרים, וקבע את שיטת העבודה הלא בטיחותית שהובילה לתאונה. עם זאת, גם לקיבוץ הייתה מידה קטנה יותר של אחריות (15%). למרות שהקיבוץ לא היה הקונסטרוקטור או המעסיק העיקרי, היה לו פיקוח שוטף והדוק על ביצוע העבודות בשטחו. פקחיו ביקרו באתר מדי יום והייתה להם הסמכות והחובה לצפות את התאונה אך לא הצליחו למנוע אותה. לפיכך, הקיבוץ היה אחראי לרשלנות. מאחר שהנתבעים לא חלקו על כך שנזקי העובד הנפגע עלו על תשלומי הפיצויים של המל"ל, הורה בית המשפט לנתבעים, ביחד ולחוד, לפצות את המל"ל בסך של 159,662 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. סכום זה כלל שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% ומע"מ, והיה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.