חדל"פ 29137-10-20

תקציר

על החלטת מינהל הסדר הפשרה לדחות את תביעת החוב של בנק הפועלים נגד יחיד, בנוגע לערבות לכאורה של האחרון לחוב של חברה, הוגש ערעור. הבנק טען כי היחיד ערב לחוב, אך לא הצליח להמציא כתב ערבות חתום, עליו סירב היחיד לחתום עליו. החלטת מינהל ההסדר התבססה על כך שהבנק לא הוכיח את חתימתו של היחיד או את מודעותו לכך, אך ערכאת הערעור פסקה לטובת הבנק. נמצא כי אמנם לא הופקה ערבות בכתב, אך רישומי הבנק ועדויות העדים היוו ראיה מספקת לקיומה של הערבות. ידיעתו של האדם על היותו ערב לערב, כמו גם שתיקתו לאורך השנים, התפרשו כהודאה. מכתבי תזכורת שנשלחו אליו תמכו עוד יותר בטענת הבנק. בנוסף, הצהרותיו ופעולותיו של היחיד, לרבות בקשתו להסדר חוב, נחשבו כתומכות בעמדת הבנק. בית המשפט הגיע למסקנה כי הבנק עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, והורה לו לשאת בהוצאות הבנק ובשכר טרחת עורך הדין.