ת"א 1263/07

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק דין גוזלן מקסים נ' חברת אלקטרה ואח' **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי בית משפט השלום בעפולה, עוסק בתביעת נזקי גוף שנגרמו לתובע, מר גוזלן מקסים, לטענתו, כתוצאה מתקלה בדלת מעלית בבניין מגוריו. התביעה הוגשה כנגד חברת אלקטרה, המתקינה והאחראית על תחזוקת המעלית, ונגד מבטחתה, חברת הפניקס. בית המשפט דחה את התביעה, תוך שהוא מנתח בהרחבה את סוגיות נסיבות התרחשות התאונה, האחריות לנזק, והוכחת הרשלנות. **סוגיות מרכזיות בפסק הדין** 1. **התיישנות:** התביעה הוגשה ביום 22.02.2007, בעוד התאונה אירעה ביום 28.05.2000. בית המשפט מציין כי התביעה הוגשה כשלושה חודשים לפני מועד ההתיישנות (28.05.2007). אף על פי כן, הנתבעות טענו בסיכומיהן כי בשל השיהוי הניכר בהגשת התביעה, נגרם להן נזק ראייתי. בית המשפט התייחס לכך בתוך הדיון על נסיבות התאונה והאחריות. 2. **נסיבות התרחשות התאונה – בעיית מהימנות וסתירות בגרסאות:** זוהי הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט. התובע הציג גרסאות סותרות ומגמתיות לאורך ההליך המשפטי: * **בכתב התביעה:** תיאור כללי של פגיעה מיד שמאל מדלת המעלית. * **בתצהיר העדות הראשית:** פירוט נוסף לפיו חיישנים ועיניות המעלית היו פגומים, מה שגרם לסגירה פתאומית וחזקה של הדלת, וכתוצאה מכך נגרמה הפגיעה. * **בחקירה הנגדית:** התובע שינה את גרסתו באופן מהותי. כאשר התברר כי סגירת הדלת אינה יכולה לגרום לפגיעה ביד שמאל (עקב מנגנון סגירה מימין לשמאל), הוא טען כי הדלת פגעה בכתפו הימנית, דחפה אותו לעבר משקוף המעלית, ושם נפגע. כמו כן, עלה מהחקירה הדיווח על נפילה נוספת במדרגות באותו יום, עקב סחרחורת, לאחר היציאה מהמעלית. * **עד התביעה (חייט):** אף הוא הציג גרסאות שונות, תחילה על פגיעה מדלת המעלית, ובהמשך על פגיעה ממוט ברזל במעלית. בית המשפט דחה את גרסאות התובע ועד התביעה כמגמתיות, בלתי מהימנות ובלתי קוהרנטיות. הוא קבע כי התובע כשל בהצגת תמונה ברורה של מה שאירע, וכי השינויים בגרסתו מהווים "שינוי חזית אסור". 3. **ראיות רפואיות ראשוניות:** בית המשפט נתן משקל ראייתי מכריע לתיעוד הרפואי מחדר המיון, אשר נמסר בסמוך מאוד לאירוע. בתיעוד זה נרשם כי התובע "נפל על אמה שמאלית לפני מספר שעות", ללא כל אזכור למעורבות של דלת המעלית. האזכור הראשון לפגיעה מהמעלית הופיע רק כחודשיים לאחר האירוע, במסמך רפואי אחר. בית המשפט קבע כי גרסה ראשונית כזו, הניתנת באופן ספונטני בפנייה ראשונה לטיפול רפואי, נוטה לשקף את הנסיבות האמיתיות. 4. **העדר חוות דעת מומחה להוכחת פגם טכני:** התובע טען כי המעלית הייתה פגומה, במיוחד העיניות והחיישנים. בית המשפט הדגיש כי טענות אלו הן בעלות פן מקצועי מובהק, והדרך להוכחתן היא באמצעות חוות דעת מומחה או העדת גורם מקצועי. היעדרן של ראיות כאלה, על פי בית המשפט, מנע קבלת טענות התובע בדבר קיומם של ליקויים במעלית. 5. **שאלת האחריות - האם המעלית הייתה "דבר מסוכן" או שהיתה רשלנות:** * **"דבר מסוכן" (סעיף 38 לפקודת הנזיקין):** בית המשפט דחה את הטענה כי המעלית מהווה "דבר מסוכן". הוא קבע כי מעלית בשימוש רגיל אינה "דבר מסוכן", אלא אם הוכח פגם בייצור או קלקול משמעותי. * **"הדבר מעיד על עצמו" (סעיף 41 לפקודת הנזיקין):** בית המשפט דחה את החלת חזקה זו. הוא פסק כי חזקה זו ניתנת להחלה רק בהיעדר גרסה עובדתית ברורה או כאשר קיימת עמימות ראייתית. במקרה זה, התובע הציג גרסה עובדתית (גם אם היא נדחתה בסופו של דבר), ולכן אין מקום להסתמך על חזקה זו. כמו כן, הוא ציין כי חלה בעייתיות בייחוס שליטה מלאה לנתבעת, שכן מדובר בבניין משותף. * **הוכחת רשלנות:** בית המשפט קבע כי עול ההוכחה בדבר רשלנות הנתבעות מוטל על התובע. למרות שהנתבעות לא הציגו את דוח הטיפול המונע מיום האירוע, בית המשפט קבע כי אין בכך כדי להוכיח רשלנות, שכן לא הובאו ראיות לתקלה בפועל בחיישנים או בעיניות, ולא הוכחה הישנות של תקלות. הנתבעות אף הציגו דוחות בדיקות תקינות של המעלית, חלקן לאחר האירוע הנטען. 6. **התייחסות למצב הבריאותי של התובע:** בית המשפט ציין כי התובע, יליד 1955, סבל בעברו מסחרחורות חוזרות ונשנות, אירוע מוחי, ונכות כללית, אשר גרמו לו לנפילות חוזרות. נסיבות אלו מחזקות את האפשרות כי הפגיעה נגרמה עקב מצבו הבריאותי ולא עקב פעולת המעלית. 7. **אי-הבאת עד רלוונטי (ועד הבית):** התובע טען כי ועד הבית דיווח על תקלות במעלית. בית המשפט ציין כי התובע לא טרח להעיד את נציגת ועד הבית, גברת רחל מנדלוביץ', על אף שהדבר היה רלבנטי ובר-ביצוע. הימנעות זו, ללא הסבר סביר, פועלת לחובתו של התובע. **חידושים או דגשים בפסק הדין** * **הדגשת חשיבות הגרסה הראשונית:** בית המשפט מטעים את החשיבות המשקל הראייתי שיש לייחס לגרסה שמסר נפגע במועד קבלת טיפול רפואי ראשוני, כראיה אמינה לנסיבות קרות האירוע. * **הגבלת תחולת חזקת "הדבר מעיד על עצמו":** פסק הדין מחזק את ההלכה הפסוקה לפיה חזקת "הדבר מעיד על עצמו" (סעיף 41 לפקודת הנזיקין) אינה מהווה "מפלט- לעת-חירום" לאחר דחיית גרסה עובדתית ראשית. תובע המציג גרסה עובדתית ברורה, עשוי לאבד את הזכות להסתמך על חזקה זו. * **נטל ההוכחה לגבי תקלות טכניות:** פסק הדין מבהיר כי טענות בדבר פגמים טכניים במתקנים מורכבים כמו מעליות, מחייבות הוכחה באמצעות חוות דעת מומחה או עדויות מקצועיות, ולא ניתן להסתפק בטענות בעלמא. * **השלכות של סתירות ושינויי גרסה:** בית המשפט מראה באופן ברור כיצד סתירות מהותיות ושינויי גרסה לאורך ההליך המשפטי, ללא הסבר סביר, פוגעים באופן אנוש במהימנות העדות ומובילים לדחיית התביעה. * **הבחנה בין "דבר מסוכן" לבין שימוש רגיל:** בית המשפט מדגיש כי מעלית בשימוש רגיל אינה נחשבת "דבר מסוכן" לצורך העברת נטל הוכחת הרשלנות על הנתבע. **מסקנה** פסק הדין מדגיש את החשיבות הקריטית של הצגת גרסה עקבית ומהימנה על ידי התובע, ואת הצורך בראיות מוצקות, ובפרט חוות דעת מומחה, להוכחת טענות בדבר פגמים טכניים. בית המשפט דחה את התביעה על יסוד כשל התובע בהוכחת נסיבות התאונה והאחריות, הן בשל חוסר מהימנות גרסאותיו והן בשל העדר הוכחות משפטיות מספקות.