סע"ש 23289-05-16

תקציר

בית הדין פסק לטובת העובד כמעט בכל הסעיפים. ראשית, באשר לקביעת שכרו של העובד, קיבל בית הדין את טענת העובד כי הוסכם על שכר הנטו ששולם, בתוספת הזכויות הסוציאליות, וכי הרכיבים המפורטים בתלושי השכר שהוציא המעסיק היו מלאכותיים. המעסיק לא מסר הודעה מוקדמת על תנאי העסקתו, והעביר אליו את נטל ההוכחה, שלא עמד בו. עדותו של העובד כי הוסכם על שכר יסוד נטו של 9,000 ₪ ולאחר מכן 12,000 ₪ נתמכה בעדויות אחרות וברואה החשבון של המעסיק, ועל כן קיבל בית המשפט גרסה זו. שכר הברוטו שהיווה בסיס לחישובי העובד נקבע אפוא על 11,336 שקל, ולאחר מכן על 16,651 שקל. באשר לנסיבות פיטוריו של העובד, קבע בית הדין כי העובד פוטר ולא התפטר. היעדר טענות עקביות של המעסיק וסטייה מטענתו הראשונית כי העובד התפטר, כמו גם נכונותו של העובד לוותר על הודעה מוקדמת, תמכו בטענת העובד כי פוטר. מכיוון שהמעסיק לא הצליח להוכיח את גניבת העובד, לא הייתה לו זכות לשלול מהעובד פיצויי פיטורים, שבית הדין חישב אותם כ-20,123 שקל, בניכוי הסכומים להם היה זכאי העובד בקרן הפנסיה שכבר שולמה – והותירו 18,735 שקל. מאחר והעובד פוטר לאלתר ללא הודעה מוקדמת, היה על המעסיק לשלם גם הודעה מוקדמת חלופית, שנקבעה על סך של 16,651 ₪. בית הדין גם הורה למעסיק לפצות את העובד על פיטורים שלא כדין, שכן העובד לא הוזמן לשימוע לפני פיטוריו, ולכן לא יכול היה להכין כתב הגנה או להתייעץ עם עורך דין. גם הסכום שנקבע לכך עמד על 16,651 שקל. כמו כן, נמצא כי המעסיק לא מסר הודעה מוקדמת על תנאי העסקתו, וחויב לשלם פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין כך. מאחר שלא היה רישום מסודר של שעות העבודה של העובד, והמעסיק לא הציג פנקס שעות עבודה, נטל ההוכחה נפל עליו להוכיח את שעות העבודה של העובד, דבר שלא עשה. לפיכך קיבל בית הדין את תביעת העובד לעבודה בשעות נוספות וקבע את הסכום על 39,046 שקל. עוד חויב המעסיק לשלם לעובד 12,237 ₪ במקום הפרשה לפנסיה, שכן נמצא כי הפריש לפנסיה רק על סמך שכר היסוד המופיע בתלושי השכר. הוצאות נסיעה, שנקבעו על סך 6,888 ₪, ודמי הבראה, שנקבעו על 824 ₪, נפסקו אף הם לטובת העובד, מאחר שהמעסיק לא עמד בנטל ההוכחה כי אלה שולמו. תביעתו שכנגד של המעביד נדחתה, שכן היא לא הוכחה כראוי, והיה ברור כי מטרתה הייתה להלך אימים על העובד. המעסיק חויב לשלם לעובד סך של 152,032 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בהתאם למועדים הנקובים לכל עילת תביעה. כמו כן נפסקו לעובד הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.