ת"פ 51845-05-12

תקציר

הכרעת הדין מפרטת את העבירות שביצעו שני נאשמים – אב ובנו – ואת הראיות שנשמעו בכל אחד מהנאשמים. נאשם 2 הורשע בעבירות הלבנת הון, הפרת חובת דיווח, מרמה ומרמה לפי סעיפים שונים בפקודת מס הכנסה. הוא הורשע גם בסיוע לחטיפה לצורך סחיטה. העבירות בוצעו על רקע חטיפת אזרחים סודאנים ואריתראים בחצי האי סיני על ידי כנופיות בדואיות, שדרשו ממשפחות הקורבנות דמי כופר עבור שחרורם. תפקידו של נאשם 2 היה העברת כספי הכופר מהמשפחות לחוטפים בסיני ללא כל תיעוד. לגבי נאשם 1, הבעלים של שני עסקים לשירותי מטבע, פירט בית המשפט את העבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון, עבירות מס והפעלת עסק לא רשום למתן שירותי מטבע, וכן את העבירה של פעילות ברכוש טרור מכתב אישום אחר. בית המשפט מצא כי נאשם 1 קשר קשר עם חלפן כספים ירדני להעביר כספי כופר לכנופיות בדואיות בסיני, לכאורה לצורך הכנסת קרובי משפחה לישראל שלא כדין. בית המשפט זיכה את נאשם 1 משום שידע את מטרתן האמיתית של ההעברות, ומכאן שלא הורשע בעבירות חטיפה וסחיטה. פסקי הדין מתארים את הפגיעה בערכים חברתיים שנגרמה כתוצאה ממעשי הנאשמים, את הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות ואת מדיניות הענישה הרווחת. בקביעת אזורי הענישה הראויים הביא בית המשפט בחשבון את היעדר הרישום הפלילי של הנאשמים, את נסיבות העבירות ואת הנזק הפוטנציאלי שנגרם ממעשיהם. לגבי נאשם 2 קבע בית המשפט את הטווח שבין 6 ל-12 חודשי מאסר בגין האישום הראשון והשלישי, ובין 3 ל-6 שנות מאסר בגין האישומים הרביעי והחמישי, שעניינם עבירות חמורות יותר. בית המשפט הטיל בסך הכל 6 שנות מאסר, לצד עונשים נוספים כגון קנסות ופיצויים לקורבנות. לגבי נאשם 1 קבע בית המשפט את טווחי הענישה המתאימים לאישומים השונים: אישום שני – 8 עד 14 חודשים; אישום שלישי – 4 עד 10 חודשים; אישום שישי – 18 עד 30 חודשים; וכתב האישום המצורף – 12 עד 42 חודשים. בית המשפט שקל את מספר העבירות ואת הקשר ביניהן בקביעת העונשים הסופיים. על נאשם 1 נגזרו 4 שנות מאסר בפועל, לצד עונשים נוספים. לשני הנאשמים ניתנה הזכות לערער על פסקי הדין לבית המשפט העליון.