ב"ל 6038-02-18

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לתביעה שהגישה תובעת כנגד הנתבעת, ככל הנראה מקום עבודה, בדבר הקשר הסיבתי בין הפגם הצווארי של התובעת לבין אופי עבודתה. בית הדין, בהגיעו להחלטתו, שקל בכובד ראש את חוות הדעת הרפואית של המומחה שהציג בית הדין, כמקובל בשל אובייקטיביותו ומומחיותו של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט. חוות דעת מומחה זו, שניתנה על ידי ד"ר עידו ציון, הגיעה למסקנה כי אכן קיים קשר משמעותי בין עבודתה של התובעת לבין הפגם הצווארי שלה. חוות הדעת הייתה מפורטת, מנומקת ומבוססת על מסמכים רפואיים רלוונטיים, כך שבית הדין לא השתכנע מטיעוני הנאשם. יש לציין כי ממצאיו של ד"ר ציון היו כי מצבו של התובע לא היה שינוי ניווני שכיח אלא תוצאה של תנאי העבודה החריגים, לרבות חשיפה לרטט ותנוחות חריגות. הנתבע טען לדחיית חוות דעת המומחה, תוך שהוא מצטט ספרות רפואית סותרת ואת חוסר הניתוח הסטטיסטי לכאורה של המומחה. עם זאת, בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה, והדגיש כי היא סבירה, מנומקת היטב וללא פגמים נראים לעין. משכך, קיבל בית הדין את התביעה, וקבע כי הנתבע יישא בהוצאותיו של התובע, והורה על תשלום של 5,000 ₪ לתובע בתוך 30 יום. פסק הדין מעניק גם זכות ערעור על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.