עת"א 45190-05-20

תקציר

המסגרת החוקית למאסר בדרך של עבודות שירות מעוגנת בסעיפים 51א-51ב לחוק העונשין. על פי סעיפים אלה, עבודות שירות נחשבות לסוג של מאסר. לפיכך, אין "לדלל" את שעות עבודת השירות וכל היעדרות ממקום עבודת השירות אסורה ככלל אלא אם אושרה על ידי הממונה. היעדרות לא מאושרת עלולה לגרום להפסקת עבודות שירות. עם זאת, החוק מכיר בכמה חריגים. היעדרות מוצדקת באישור, כגון מחלה או שביתה, לא תוביל להפסקת עבודות השירות אך גם לא תיספר במספר ימי עבודת השירות. החריג היחיד לכלל זה הוא במקרה של "תאונת עבודה" המתרחשת במהלך עבודות שירות ובמקום עבודת השירות, אשר תיחשב למספר הימים. בתחילה, סעיפים 51א-51ב לא כללו הוראות לעניין תאונות עבודה, אך בעקבות תיקונים, היעדרות בשל תאונת עבודה שהתרחשה במהלך ובמקום עבודת השירות נחשבת כיום כעבודת שירות. ההגדרה של "תאונת עבודה" היא צרה ואינה כוללת כל תאונה שאירעה לעובד שירות. זה חייב להתרחש במקום ובמהלך עבודת השירות, ולהיות מדווח ומאומת בהתאם. כמו כן, חקיקת המשנה, תקנות העונשין, קובעת כי היעדרות בשל תאונת עבודה תיספר רק אם העובד אושפז או נפגע בניידותו עקב התאונה, ודורשת הוכחה נוספת על התאונה. במקרה הנדון, היעדרותו של העותר מעבודות שירות בשל נגיף הקורונה, לרבות שהייה בבידוד, אינה מהווה "תאונת עבודה" כהגדרתה בחוק. לפיכך, ימי ההיעדרות אינם נכללים במספר ימי עבודות השירות. העתירה נדחית.