ת"א 47512-10-19

תקציר

לתובעים, בני משפחת חלבי, אין כל תביעה משפטית על הקרקע שברשותם כיום. הם פלשו לקרקע באופן בלתי חוקי בשנת 1951 ומאז הם מחזיקים בה. הקרקע שייכת למדינת ישראל והוחכרה לחברות פרי אור וישרס. החברות היו אמורות לסלק את בני משפחת חלבי מהקרקע, אך לא עשו זאת. במקום זאת, הם חתמו על הסכם פשרה עם המשפחה, שאושר על ידי בית המשפט, המאפשר להם להישאר על הקרקע. עם זאת, ההסדר אינו תקף משום שלא הייתה לו הסכמת מדינת ישראל, בעלת הקרקע, ולכן אין לבני הזוג חלבי זכויות דיירות מוגנות. עליהם לפנות את כל הקרקע, כולל הבית ומבני התעשייה, ולהחזירה לחברות כדי שיוכלו להחזירה. תביעתן הנגדית של החברות לדמי שימוש בגין התקופה בה השתמשו בני הזוג חלבי בקרקע שלא כדין נדחית משום שהחברות לא נקטו בפעולה מספקת קודם לכן. על כל משפחת חלבי לפנות את הקרקע עד 10 בספטמבר 2023 כדי למצוא דיור חלופי, ואילו שאר הקרקע תפונה לאלתר. בהתחשב בהתנהגות כל הצדדים, כולל המדינה, לא ייעשה צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.