בג"צ 7489/06

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה על סמך פסיקה קודמת, וקבע כי עותרים שאינם מכבדים צווי בית משפט יכולים לדחות את תביעותיהם. עוד טען המשיב כי העותר התעלם מצו פיקוח ולא מילא אחר הוראות בית משפט השלום. העותר טען כי צו הפיקוח אינו תקף משום שלא צוין מקום מעצרו, אך בית המשפט לא ראה צורך לדון בסוגיה זו. תחת זאת, הדגיש בית המשפט כי צו פיקוח יכול לכלול הן מקום מגורים מוגדר והן מעצר בית, כפי שהיה המקרה כאן. לדברי בית המשפט, צו כזה מוצדק למען ביטחון המדינה ושלום הציבור. זאת ועוד, הדגיש בית המשפט כי למפקד הצבאי נתונה סמכות להורות על מעצר מינהלי, שהוא אמצעי חמור יותר ממעצר הבית בן 24 השעות המוטל על העותר. בית המשפט בחן חומר חסוי שהציג המשיב, אשר הצדיק את צו הפיקוח בשל חשש לשלום הציבור. כן נשקלו טענותיו של העותר בנוגע לתנאי הבית ברותם, ובית המשפט ציין כי ניתנה לו הזדמנות להתייחס לחששות אלה אך לא עשה כן. לבסוף, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את העתירה ולהותיר על כנו את צו הפיקוח.