תלה"מ 27774-06-19

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה היא מאבק המשמורת על ילדם של בני זוג גרושים. האב, שבתחילה הייתה לו משמורת משותפת, ביקש מבית המשפט להעביר אליו את המשמורת על הילד. האם, לעומת זאת, ביקשה מבית המשפט לאפשר לילד להישאר איתה ולעבור איתה לעיר אחרת. השופטת פתחה בהתוויית המסגרת הנורמטיבית למקרים מסוג זה, והדגישה כי טובת הילד היא עקרון העל המנחה את הליך קבלת ההחלטות של בית המשפט. לאחר מכן הוא התעמק בפרטי המקרה. הוא פירט את הקשיים שחווה הילד בשל הסכסוך ההורי, שהתמקד במשמורת הילד וכלל את חרדתו וחשיפתו ללחצים וסחיטה רגשית מצד האב. השופט הכיר באהבתו של האב לילד, אך הביע דאגה מיכולותיו ההוריות, והדגיש את חוסר יכולתו לשים את צרכי הילד בראש סדר העדיפויות ולהגן עליו מפני הסכסוך. חוות דעת המומחה, דו"חות העובדת הסוציאלית ועמדת האפוטרופוס הסכימו כולם כי טובת הילד תשרת בצורה הטובה ביותר אם תישאר במשמורת האם. השופט הסכים וציין כי האם, למרות פגמיה שלה, הפגינה כישורים הוריים טובים יותר מהאב. השופט שקל גם את סוגיית המסגרת החינוכית של הילד, והחליט כי עליו להמשיך ללמוד בבתי ספר המזוהים עם זרם חב"ד, דבר שהיה מוסכם בעבר על שני ההורים. השופטת הדגישה את הצורך של הילד בסביבה יציבה ומכילה, במיוחד לאור אורח החיים השונה של שני ההורים. באשר לזמני השהות של הילד עם כל אחד מההורים, קבעה השופטת כי עד להודעה חדשה, ביקורי הילד אצל האב יהיו מפוקחים בשל הטענות האחרונות על הידרדרות התנהגותו ויחסו של האב לילד. טענות אלה, לרבות טענות לפגיעה פיזית וסחיטה נפשית, טרם התבררו על ידי רשויות החקירה. השופטת הביעה תקווה כי ברגע שהמצב יתבהר והחששות לגבי התנהגות האב יטופלו, ניתן יהיה לחדש את שהותו של הילד עם האב כפי שנקבע בעבר. לסיכום, דחתה השופטת את תביעת האב למשמורת מלאה, והעניקה לאם רשות להעתיק את מקום מגוריו של הילד לעירה. השופט פירט גם את ההשלכות הכספיות של כל הפרה של צווי המשמורת והמגורים. יש לציין כי למרות אי ציותה של האם בעבר לצווי בית המשפט, השופט לא הטיל כל הוצאות, מתוך הבנת הנסיבות החריגות. לבסוף, השופט הסמיך עובד סוציאלי לפקח על שהותו של הילד עם האב ולערוך את הסידורים הדרושים, כדי להבטיח את טובת הילד. פסק הדין היה אמור להימסר לעורכי הדין של הצדדים, עם אפשרות לפרסם גרסה אנונימית.