ת"א 30809-07-20

תקציר

התובע, נהג משאית מוערך בעל ותק של 25 שנה, הגיש תביעה נגד הנתבעים – מעסיקיו – לאחר שנפצע בתאונה בעת ביצוע עבודות בנמל החדש באשדוד. נסיבות התאונה היו שנויות במחלוקת. עם זאת, מהראיות עולה כי התובע הונחה על ידי מנהל העבודה למלא מכלית מים באתר בו בנקודת המילוי היה ברז עילי, מה שחייב אותו לטפס על גג המשאית. שיטת עבודה זו לא הייתה בטיחותית, והנתבעת, כמעסיקה, הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי התובעת בכך שלא סיפקה סביבת עבודה בטוחה ולא פיקחה כראוי על העבודה. בית המשפט מצא את הנתבע אחראי לרשלנות. גם אשמתו התורמת של התובע נשקלה ויוחסה בשיעור של 10%, שכן התובע המנוסה היה צריך לנקוט משנה זהירות. נבדקו הליקויים הרפואיים והתפקודיים שנגרמו כתוצאה מהתאונה, שהובילו לקביעת נכות רפואית משוקללת בשיעור של 40% ונכות תפקודית בשיעור של 72%. בית הדין בחן את הפסדי השכר של התובע בעבר ובעתיד, וקבע את גיל הפרישה על 74 שנים. בהתאם לכך, נפסק לתובע פיצוי בגין הפסדי שכר בעבר מיום 23.4.2020 ועד ליום 18.6.2023 וסכום גלובלי בגין הפסדי שכר עתידיים. כמו כן נפסק לתובע פיצוי בגין הוצאות רפואיות, עזרה מאחרים ונזק לא ממוני. בוצעו ניכויים בגין תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבל התובע. בית המשפט דחה את בקשת התובע לשכר טרחת ייצוג במל"ל, בעקבות פסיקה מבוססת. בסופו של דבר חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 157,880 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. ההחלטה התקבלה בהעדר שני הצדדים ונשאה זכות ערעור.