תמ"ש 2546-03-11

תקציר

המחלוקת נסובה סביב שתי סוגיות עיקריות בין שתי אחיות, פ' וש', לבין חמשת אחיהן בנוגע לשני מסמכים נפרדים. הראשון הוא ייפוי כוח נוטריוני משנת 1976 בו ויתרו לכאורה האחיות על חלקן בירושת אביהן המנוח. השני הוא הסכם פיצויים משנת 1980 שבו גם ויתרו האחיות על זכויותיהן בחלק מהקרקעות לטובת אחיהן. שני הצדדים הגישו תביעות זה נגד זה. האחיות ביקשו לבטל את הסכם הפיצויים ואת ייפוי הכוח, ואילו האחים רצו לאכוף אותם. בית המשפט מצא כי מדובר באקט של השתק בית הדין בנוגע לייפוי הכוח משום שאותם צדדים התדיינו בעבר על תוקפו של ייפוי הכוח בשנת 2010 ובית המשפט קבע כי הוא אינו תקף. לפיכך, נדחתה טענתם הנוכחית של האחים בעניין ייפוי הכוח. באשר להסכם הפיצויים, פסק בית המשפט לטובת האחים. האחיות לא הביאו ראיות מספיקות לכך שחתימתן על ההסכם הושגה במרמה, במרמה או בעושק. עדויותיהם נמצאו בלתי אמינות ובלתי עקביות, בעוד עדותו של האח נמצאה אמינה. יתר על כן, השיהוי הקיצוני של האחיות במשך עשרות שנים לפני הגשת תביעתן העיד כי הן הכירו והבינו את הסכם הפיצויים ואת סעיף הוויתור עליו. האחים, לעומת זאת, שימשו כבעלים של הקרקע במשך שנים רבות, חילקו ובנו עליה, מה ששינה באופן מהותי את מצבם. האחיות גם לא הוכיחו את זכותן לסגת מחובתן לתת מתנה לפי חוק המתנה, שכן לא הביאו ראיות מספיקות להתנהגות מחפירה מצד האחים או להרעה משמעותית במצבן הכלכלי. כתוצאה מכך, נדחתה תביעת האחיות לביטול הסכם הפיצויים. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, ותביעתם הנגדית של האחים לאכיפת ייפוי הכוח נדחתה אף היא בשל ההשתק.