ע"א 528/85

תקציר

מדובר בערעור וערעור נגדי על פסק דין בתביעת תאונת עבודה. ידו השמאלית של המערער נקטעה בעת עבודתו אצל המשיב, ותבע אותם בגין רשלנות. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המערערים ופסק להם פיצויים בסך של למעלה מ-11 מיליון ₪. שני הצדדים ערערו על ההחלטה בעניין החבות וגובה הפיצוי. בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין החבות, ולא מצא פגם בראיות ובהנמקה בה נעשה שימוש. עם זאת, בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של המערער בעניין גובה הפיצוי. הסוגיה המרכזית הייתה הפיצוי שנפסק בגין סיכון הפיטורים, אשר בית המשפט העליון מצא כי אינו מספיק בהתחשב בגילו, השכלתו ונכותו. בית המשפט החליט להגדיל את הפיצוי ב-10,000 שקל, מה שמביא את סך הפיצויים ל-11,416,050 שקל. הראיות הנוספות שהגישה המערערת בנוגע לפיטוריהן שלוש שנים לאחר מתן פסק הדין נדחו, שכן בית המשפט קבע כי שינויים אלה אינם יכולים להצדיק חישובים חוזרים ונשנים. לבסוף, הפחית בית המשפט העליון את הוצאות המערערת בשל הצלחתן החלקית בערעור, והעמיד אותן על סך של 1,500 ₪. השופט מלץ נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים לוין וחלימה.