ע"א 17537-05-14

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שקיבל את תביעתו של עמרי קיס (המשיב) לפי חוק איסור הפליה, התשס"ח-2008 ("חוק איסור הפליה"), ופסק לו פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 50,000 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח, כנגד המערערים – מפעילי מועדון "חתול וכלב" בתל אביב ("המועדון"). המשיב, עורך דין במקצועו, הגיע למועדון בכוונה להשתתף במסיבה. לטענתו, נמנעה ממנו כניסתו למועדון בשל אפליה על רקע מוצאו הלאומי – הוא ערבי. בית המשפט המחוזי קיבל את גרסת המשיב, בעיקר משום שהמערערים לא הציגו גרסה חלופית מהימנה, ופסק לו את הפיצוי האמור. המערערים טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי בקבלו את גרסת המשיב, וכי הראיות שהוצגו על ידו אינן מצדיקות העברת נטל ההוכחה לכתפיהם, כנדרש בחוק. אכן, הנטל להוכיח הפליה הוא על התובע. בית המשפט המחוזי אמנם לא קבע כי המשיב הוכיח את גרסתו, אך קיבל את טענתו, בהתבסס על כך שהמערערים לא סתרו אותה במידה מספקת. בית המשפט קבע, כי המשיב לא הוכיח את טענתו להפליה, ואף לא הוכיח את החזקות המצדיקות העברת נטל ההוכחה למערערים, כקבוע בסעיף 6 לחוק איסור הפליה. בנוסף, קבע בית המשפט כי התנהלותו של המשיב – היותו תובע סדרתי המגיש תביעות דומות רבות, והתנהלותו הפרוצדורלית החריגה במקרה הנוכחי – מעוררת ספקות כבדים באשר לגרסתו של המשיב. לפיכך, הערעור מתקבל, פסק דינו של בית המשפט להלן מתהפך, והתביעה נגד המערערים נדחית.