ת"א 15232-11-19

תקציר

השופט בחן בקפידה את הראיות והעדויות שהציגו הצדדים בטרם קיבל את התביעה. הנתבע הודה כי חתם על השיק וקיבל את מלוא התמורה בגינו מהתובע, אשר הלווה את הכסף לגיא. עם זאת, הנתבעת ביססה את הגנתה על טענותיו של גיא, שלא הוכחו בהופעתו בבית המשפט או בכל ראיה מוצקה אחרת. כתוצאה מכך, דחה השופט את טענות ההגנה וקבע כי הן ראיות שמיעה. יתרה מכך, השופט מצא כי טענת הנתבע בדבר חדלות פירעון של גיא אינה מוכחת ולוקה בפירוט, מה גם שגיא לא התייצב בבית המשפט להעיד. התובעת, לעומת זאת, הציגה ראיות משכנעות להלוואות נוספות שניתנו לגיא, בסך של 108 אלף שקל, שהשופט מצא אותן לגיטימיות. השופט פירש גם מסמך מכריע לטובת התובע, וקבע כי אישור הנתבע לשיק לא הגביל את התובע מלהפקידו לאחר המועד הנקוב. ככלל, חוסר אמינותה של הנאשמת, סתירות בדבריה והתחמקות משאלות פגעו בעניינה. לפיכך, פסקה השופטת לטובת התובע והתירה לו לחדש את הליכי ההוצאה לפועל לפי שווי השיק, אך העניקה לנתבע 30 יום להסדיר את החוב בטרם ייזום אותם. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.