עע"מ 2069/14

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהגיש ועד תושבי השכונה בירושלים נגד תוקפה של תכנית מס' 4818, שאושרה על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה. העתירה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בשל איחור מיותר בהגשתה, שכן היא הוגשה ארבע וחצי שנים לאחר פרסום התכנית לתוקף. העותרים ערערו על החלטה זו, אך גם בית המשפט העליון מצא כי הערעור לוקה בשיהוי משמעותי. עם זאת, מאחר שהמדינה הודתה כי קיימים הבדלים מסוימים בין התכנית כפי שאושרה לבין הגרסה שפורסמה, החליט בית המשפט העליון לבחון לגופו של עניין בטרם ייתן פסק דין סופי. בית המשפט הורה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לבדוק ולברר האם התכנית שפורסמה תואמת את הנחיות המועצה הארצית. ממצאי הוועדה הצביעו על חריגות קלות בלבד בחלק מההיבטים של התוכנית, בעוד שאחרים תאמו באופן מלא את החלטות המועצה הארצית. ככלל, בית המשפט העליון הסכים כי לא היו חריגות משמעותיות העולות כדי פגיעה חמורה בשלטון החוק שתצדיק את ביטול התוכנית, במיוחד נוכח השיהוי הרב בהגשת העתירה. לפיכך, הערר נדחה, אך עם כמה הסתייגויות לגבי הוראות ספציפיות בתכנית. יש לציין כי בית המשפט הכריז על הוראה אחת המתירה חריגה של עד מטר אחד בגובה הבניין כבטלה, והמליץ להקפיד על הנחיות מסוימות הנוגעות לבסיס הניקוז. ההחלטה ניתנה ב-8 ביוני 2015.