ב"ל 24999-03-15

תקציר

התובע, מנהל מפעל, תבע את מעסיקו לפיצויים לאחר שלקה בהתקף לב, בטענה שזה נגרם כתוצאה מלחץ נפשי חריג בעבודה. התובע תיאר תקופה לחוצה של מספר שבועות שקדמה להתקף הלב, שבמרכזה פרויקט עם לוח זמנים צפוף וסכסוכים עם עמית. עם זאת, השופט פסק נגד התובע וקבע כי הלחץ המתואר אינו "אירוע חריג" כהגדרתו בפסיקה, אלא מתח מתמשך, שאינו נחשב לתאונת עבודה. יתר על כן, הודעותיו המוקדמות של התובע בפני החוקר היו שונות באופן מהותי מעדותו בבית המשפט, כאשר הראשונה נחשבה ספונטנית ואמינה יותר. השופטת דחתה את התביעה, וציינה כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לאירוע חריג וכי גרסתו המאוחרת לאירועים לוקה בחוסר אמינות. בפסק הדין הודגש כי התקופה הלחוצה הייתה מתמשכת ולא היוותה הסלמה פתאומית שניתן להצביע עליה כגורם להתקף הלב.