בש"פ 4196/21

תקציר

ביום 21.6.2021 ניתן פסק דין בעניינו של משיב שהוגש נגדו כתב אישום בגין שישה סעיפי אונס וריבוי מעשי מגונה. על אף שהמשיב לא ערער על ראיות לכאורה או על עילות מעצרו, הורה בית משפט קמא תחילה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני ואנושי, תוך הגבלת גישתו לטלפון הנייד ולרשת החברתית. עם זאת, על החלטה זו ערערה המדינה, מה שהוביל להשעיה זמנית. המשיב טען, באמצעות בא כוחו, כי עניינו חריג ואינו מצדיק מעצר עד תום ההליכים, תוך שהוא מצביע על קשרי עבר עם המתלוננים ומרמז על מניעים כלכליים מאחורי טענותיהם. בחינת הראיות, כגון שיחות וואטסאפ, העלתה תמיכה והעצמה בקרב המתלוננים, בניגוד לטענת ההגנה לתיאום עדויות תמורת פיצוי כספי. השופט בחן את חומר הראיות והדגיש כי טיבם של אישומי אונס טומן בחובו מסוכנות אינהרנטית וחזקה סטטוטורית מפני שחרור נאשם כדי למנוע הישנות ולהגן על שלום הקורבן. למרות הפיקוח האלקטרוני שמצא בית משפט קמא לנכון, הביעה השופטת חשש לשיבוש הליכי משפט ושלום הציבור, וציינה את התנהגותו המניפולטיבית של המשיב ואת הערכת הסיכון הגבוהה של שירות המבחן לחזרתו. בסופו של דבר, הערעור התקבל והורה על מעצרו של המשיב עד לסיום המשפט, עם אפשרות לבחינה מחודשת ככל שיתקדמו ההליכים.