ת"א 2841-01-11

תקציר

התובע, שהיה בעל חוזה חכירה דורי לנכס בשטח של 1,100 מ"ר ברכסים, תבע פיצויים לאחר שהקרקע הופקעה מכוח תכנית מתאר לטובת המועצה המקומית רכסים. חוזה החכירה היה במקור עבור מועדון נוער, אך הסכם משנת 1975 איפשר לתובעת להשתמש בקרקע לפעילותה והעניק לה זכות להשתמש במקלט ציבורי שנבנה על הקרקע באופן קבוע וללא תמורה. המועצה המקומית טענה כי זכויותיה של התובעת מוגבלות לשימוש ולא לבעלות, ולכן היא אינה זכאית לפיצוי. עם זאת, בית המשפט קבע כי התובע, כחוכר דורי, זכאי לפיצוי בגין ההפקעה לפי חוק התכנון והבניה. בית המשפט מינה שמאי מומחה להערכת שווי זכויותיה של התובעת, אשר קבע את שווי המקרקעין והמקלט המחובר לכ-880,000 ₪. בית המשפט קיבל הערכה זו וקבע כי התובעת זכאית לסכום זה בפיצוי, בניכוי הפחתה עליה הוסכם על התובע, שתשולם על ידי המועצה המקומית בתשלומים. הסכום הכולל, 650 אלף שקל, יכלול הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע ועד למועד התשלום בפועל.