ת"פ 21622-06-20

תקציר

הנאשמים, חברה פרטית שסיפקה עובדים זרים ובעליה ומנהלה, ביקשו זיכויים מחוסר ראיות לכאורה או ביטול כתב האישום בעילה של הגנה מפני צדק. כתב האישום מייחס לחברה העסקת נתין זר שלא כדין ללא היתר והמנהל בהפרת אחריותו של נושא המשרה. זאת בעקבות בדיקה שבה נמצא עובד זר ללא היתר המועסק בדוכן שהחברה סיפקה לו עובדים. בית המשפט דחה את בקשת הנתבעים, ומצא ראיות מספיקות לכאורה כדי להעביר את נטל ההוכחה לנתבעים. הראיות שהוצגו, לרבות דוחות ועדויות עדים, זיהו די הצורך את העובדת הזרה ואת העסקתה בחברה. למרות שחסרו כמה פרטים, כגון צילום דרכון של העובד ותאריכי העסקה מדויקים, בית הדין מצא כי ניתן לטפל בהם מאוחר יותר מבלי לשבש את התיק בשלב זה. בית הדין דחה גם את טענת הנתבעים כי הבדיקה והתפיסה של העובד לא היו צודקים, וקבע כי הם בסמכותם החוקית של המפקחים. יתר על כן, טענת האכיפה הבררנית, לפיה היה על המאשימה להגיש כתב אישום גם נגד בעל הדוכן, לא הייתה משכנעת, שכן הנאשמים לא הצליחו להוכיח מניעים פסולים מאחורי החלטת המאשימה להעמיד לדין רק אותם. בית המשפט הדגיש כי רף ההוכחה בשלב זה אינו חד משמעי וכי לא נמנע מהנאשמים משפט הוגן. דיון ההוכחות נקבע להמשך כמתוכנן.