עמ"נ 39438-09-19

תקציר

הערר מבקש לבטל החלטה של ועדה שדחתה תביעות לפטור מהיטל השבחה על בניית דירות מגורים. המערערת טוענת כי המכירה הצולבת שהתרחשה לאחר מועד כניסתה לתוקף של תכנית מקומית, באמצעותה הוקצו הדירות לבעלי הקרקע, היוותה מימוש זכויות על פי התכנית, ובכך גרמה להיטל. המשיבים, לעומת זאת, סבורים כי המכירה הצולבת התרחשה לפני המועד הקובע, שכן היא הייתה חלק בלתי נפרד מהסכמי שיתוף שנחתמו לפני כניסת התכנית לתוקף, ולכן אין לשלם היטל. בית המשפט מסכים עם המשיבים. הסכמי השיתוף, יחד עם ייפויי כוח בלתי חוזרים, פירקו למעשה את השותפות וקבעו את זכויותיו של כל אחד מבעלי הקרקע בדירות העתידיות. הקצאת הדירות דרך הטבלאות הייתה תוצאה קבועה מראש של ההסכמים. משכך, המכירה הצולבת התרחשה לפני המועד הקובע ולא ניתן לראות בה מימוש זכויות לצורך ההיטל. כמו כן, פרשנות העסקה ככזו שהתרחשה לפני המועד הקובע מתיישבת עם תכליות ההיטל, לרבות קידום פיתוח קרקע למגורים ועקרון הנזילות. בית המשפט דוחה גם את טענותיה הנוספות של המערערת, לרבות פרשנותה להוראת הפטור. הערר נדחה, והחלטת הוועדה עומדת בעינה. המערערת חויבה לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיבים, והאוצר ישיב את פיקדון המערערת לבא כוח המשיבים.