מ"ת 43727-03-12

תקציר

נגד המבקשים, שעבדו כסוהרים בבתי הכלא נפחא ואשל, הוגש כתב אישום בגין העברת טלפונים ניידים לאסירים ביטחוניים, בהם אסיר בשם חוסאם. הם הגישו בקשה לגילוי ראיה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, שהמדינה התנגדה לה חלקית, בנימוק של תעודת סודיות. השופט נעתר חלקית לבקשת המבקשים. השופט הורה למדינה למסור את שמות החיילים והשוטרים שהיו מעורבים במעצרם של המבקשים, וכן תיעוד של שיחותיהם עם עובדי השב"כ בסמוך למעצרם. כמו כן נדרשה המדינה לברר האם הייתה הוראה לכבול ולכסות את עיניהם של המבקשים במחסום, ולמסור מידע רלוונטי כלשהו על אירוע שוד לכאורה שהוביל למעצרם של המבקשים. השופט ציין כי עורכי הדין של המבקשים יכולים לראיין עדי הגנה פוטנציאליים מקרב אנשי המחסום. באשר לבקשת המבקשים לקבלת תסקיר שהוגשו לבית המשפט במהלך הליך המעצר, קבעה השופטת כי עליהם לעתור להסרת חיסיון המסמכים. כך גם לגבי בקשת המבקשים לקבל מידע על קשריו של חוסאם עם הרשויות ועל בדיקות ביטחוניות שנערכו בבית הסוהר שבו הוחזק חוסאם. השופט הדגיש כי הנטייה היא לפרש את המונח "חומר חקירה" באופן מרחיב, אך אין לכלול בו ראיות הקשורות רק באופן מרוחק לאישומים. בהחלטה הודגש כי על הסנגורים להיות מסוגלים לעיין בחומר שבידיהם וכי חובת המדינה למסור חומר גילוי משתרעת גם על תיעוד נסיבות המעצר. עם זאת, השופט הכיר גם במגבלות שמטילה תעודת החיסיון, שניתן לערער עליהן רק באמצעות בקשה נפרדת.