ע"ז 64095-01-20

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לסכסוך על ירושת עיזבון בעקבות פטירת אב. התובע, שהוא יורשו של המנוח, הגיש בקשה לצו ירושה. הנתבע, שהוא גם יורש, התנגד לבקשה בטענה שתביעת התובע התיישנה והתעכבה, וכי התובע פרש בעבר מהירושה. בית המשפט דחה טענות אלה בקובעו כי בקשות לצווי ירושה אינן כפופות לטענות של התיישנות או שיהוי. זאת בשל אופיים הייחודי של הליכי הירושה, שמטרתם להגשים את רצונו של המנוח ואין להם מגבלת זמן להגשה. כמו כן, הסתלקות מירושה חייבת להיות מוגשת באופן פורמלי לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, ואין די בהחזקה על תצהיר הסתלקות חתום בלבד. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבע כי יש למנוע מהתובע לערער על תוקף ההסתלקות על סמך ייצוגיו הקודמים. הודגש כי משיכות מירושה חייבות לעמוד בדרישות הקבועות בחוק, ולא ניתן להשיגן באמצעות ייצוגים. מאחר והתובע לא חזר בו כדין, בקשתו לצו ירושה הייתה תקפה. בנוסף, ציין בית המשפט כי יימנע מחתימה זמנית על צו הירושה, עד שיוסדר הליך נפרד בנוגע לקיום צוואה בעל פה לכאורה. למרות שדחה את התנגדות הנתבע, בית המשפט לא פסק הוצאות בשל השלב המוקדם של דחיית ההתנגדות.