ה"פ 33779-03-12

תקציר

ארבעה אחים שירשו מאביהם שורה של חלקות אדמה, תחנת דלק ושני בתים חתמו על הסכם לחלוקת הירושה. ההסכם הקצה לכל אח מספר חלקות באופן בלעדי, עם תשלומי איזון להשוואת שווי הקרקע. המשיבים טוענים כי המבקשים הפרו את ההסכם ולכן הוא בוטל. לטענת המבקשים, ההסכם מעולם לא בוטל והוא עדיין בתוקף. פסקי דין קודמים בנושא פסקו לטובת המבקשים, וקבעו כי ההסכם תקף ולא בוטל כדין, וכי התנהלות האחים מעידה על כוונתם לעמוד בו. עם זאת, לאחר פסיקת בית המשפט העליון, המשיכו האחים לערער על ההסכם, כל אחד טען כי השני הפר אותו. המשיבים מסרו רשימה של הפרות לכאורה שבוצעו על ידי המבקשים, לרבות מכירת חלקים מהמקרקעין לצדדים שלישיים, ואילו המבקשים טענו כי גם המשיבים הפרו את ההסכם. כן הציגו המבקשים ראיות לכך שחלק מטענות המשיבים בדבר ההפרות אינן נכונות. השופט דניאל פיש, קבע כי הסכם החלוקה עומד בעינו, וכי המבקשים זכאים להירשם כבעלים של הקרקע על פי ההסכם המקורי. עוד מצא כי מכירת המקרקעין על ידי המבקשים לצדדים שלישיים הייתה כדין, שכן הייתה להם הזכות להעניק את הקרקע במתנה למי שיחפצו בכך. זאת ועוד, התצהיר שהגישו המשיבים, לפיו ויתר המבקש מס' 2 על זכויותיו בחלקה לטובת יתר המבקשים, לא היה מחייב, שכן לא אושר, והמבקשים חזרו בהם מכל ויתור כאמור. השופט פיש הורה כי המבקשים 6-2 יירשמו כבעלים של החלקה הנדונה, וכי המבקשים 7-9 יירשמו במקום 2-6, שניהם בכפוף לתשלומי מס. כן הורה על מינויים של עו"ד ניזאר ותד ועו"ד פדל מרה ככונסי נכסים לזכויות המשיבים, כדי להקל על רישום זכויות המבקשים. לבסוף, קבע כי על המשיבים לשלם למבקשים שכר טרחה והוצאות בסך כולל של 40,000 ₪.