ת"פ 24652-10-18

תקציר

השופט החליט לזכות את הנאשם מאשמת פציעה בעודו חמוש מחמת ספק סביר. ספק זה נובע מחוסר עקביות בעדויותיהם של שלושת המתלוננים – דאוד זעתרה, רמזי זעתרה וויסאם זעתרה – שלא הצליחו לזהות באופן משכנע את הנאשם כאחד התוקפים. עדויותיהם, רצופות סתירות והתפתחויות, חסרו את הוודאות הנדרשת בתיק פלילי. הודעותיו של דאוד במשטרה סתרו את טענתו בדבר היכרות מוקדמת עם הנאשם, בעוד רמזי וויסאם זיהו בטעות אדם נוסף, אחמד, כאחד התוקפים. יתר על כן, שיטת הזיהוי באמצעות חיפושים לא מפוקחים בפייסבוק מעלה חשש לזיהום ולאמינות העדויות. מה שמסבך את העניינים היא העובדה שלנאשם יש כמה אחים, שחלקם דומים לו, מה שהופך את הטעות בזיהוי לסבירה. היעדר מסדר זיהוי מחליש עוד יותר את התיק. ככלל, הקשיים והפגמים המשמעותיים בזיהוי הנאשם יוצרים הסתברות ממשית לחפותו, ומובילים לספק סביר. לפיכך, השופט זיכה את הנאשם, למרות הכחשתו את מעורבותו. זכות הערעור על פסק הדין שמורה הן לתביעה והן להגנה בבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.