ת"א 13940-05-22

תקציר

חברת מעיינות העמקים בע"מ ושטאנג בניה והנדסה בע"מ היו מעורבות בסכסוך על תכנון, הקמה והפעלה של מתקן טיהור שפכים ביקנעם, מכוח חוזה שנחתם ביולי 2015. החוזה כלל מנגנון ליישוב סכסוכים, שהצדדים הסכימו מאוחר יותר לחרוג ממנו, ובמקום זאת בחרו בבוררות. הבורר, כפי שנקבע בחוזה, נתן החלטות לגבי תשלומים שוטפים, השלמת עבודה ותשלומים סופיים. עם זאת, חלק מהמחלוקות נותרו בלתי פתורות, כולל חשבונאות סופית ושחרור שעבוד ביצועים. החלטות הבורר, שפסקו לטובת שטאנג, היוו פסק ביניים, שכן היה להן קיום עצמאי והן הכריעו סופית את שאלת ביצועו החוזי של שטאנג וזכות התשלום. פסק הבוררות טעון אפוא את אישור בית המשפט, שקבע גם כי על הצדדים לשאת בהוצאותיהם המשפטיות, אם כי שטאנג היה זכאי לשכר טרחה והוצאות בסך 15 אלף שקל מהתאגיד. בית המשפט המליץ כי במידה והצדדים לא יגיעו להסכמה על יתר המחלוקות, ישקלו למנות בורר חלופי שישלים את הליך הבוררות. ככלל, הבקשה לאישור פסק הבוררות התקבלה, ופסק הבוררות קיבל מעמד של פסק דין.