ת"א 176/01

תקציר

המחלוקת היא על הגבול בין שתי חלקות קרקע סמוכות, בבעלות התובע והנתבע, בכפר קרע. התובע טען כי הנתבע בנה גדר ומבנים אשר פלשו למקרקעי התובעת והפרו את חוקי התכנון המקומיים. הנתבע הודה בהסגת גבול מסוימת אך טען כי היא הייתה מינורית ונעשתה בהסכמת אביה של התובעת. בית המשפט מינה מספר מומחים במהלך ההליך הממושך. בסופו של דבר, חוות דעתו של המומחה תמכה בטענות התובע כי הגדר וחלק מהמבנים אכן היו על אדמת התובעת או במרחק אסור מהגבול. בית המשפט מצא כי הנתבע פלש אמנם לאדמת התובע, אך ההפרות לא היו משמעותיות דיין כדי להצדיק את הריסת הגדר, הקיימת למעלה משני עשורים. עם זאת, בית המשפט הורה על הריסת מחסן שפלש למקרקעי התובע ונבנה ללא היתר, שכן הדבר פגע באופן משמעותי בשימוש של התובע באדמתו. עוד קבע בית המשפט כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין הפריצה לגדר, בתוספת תשלומים בגין הוצאות משפט וחלק משכר טרחת המומחה. פסק דין זה הבהיר את הגבול בין החלקות וקבע כי כל פיתוח עתידי חייב לעמוד בתכנית המתאר המקומית.