תפ"ח 1113/06

תקציר

הנאשם במקרה זה הואשם בשתי עבירות של רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין בגין דקירתן למוות של אשתו וחמותו. האירוע התרחש ביום 7.9.06, כאשר הנאשם, לאחר שצרך בין 3 ל-4 בקבוקי בירה, דקר את אשתו מספר רב של פעמים בבטנה ובחזה בעת ששטפה כלים במטבח, וגרם לאיבריה הפנימיים לצאת מגופה. זמן קצר לאחר מכן, חמותו של הנאשם הגיעה למקום והחלה לצעוק כשראתה את גופת בתה. לאחר מכן דקר הנאשם גם אותה והביא למותה. בנו של הנאשם היה עד לאירועים ונמלט מהדירה כדי להזעיק את השכנים. הנאשם התקשר למשטרה ודיווח על האירוע, ואז ניסה לפגוע בעצמו. הטענות העיקריות שהעלתה ההגנה היו כי הנאשם פעל בעודו שיכור ולכן יש ליהנות מהגנת השכרות, וכי הוא סובל מאובדן זיכרון סלקטיבי או אוטומטיזם, בטענה שלא היה מודע למעשיו. בית המשפט מצא טענות אלה בלתי משכנעות, בהתחשב במעשיו הקוהרנטיים של הנאשם לפני ואחרי הדקירות, לרבות יכולתו לתקשר עם בנו ולהזעיק את המשטרה. מחומר הראיות עולה כי הנאשם גיבש בכוונה תחילה את ההחלטה להרוג, הכין עצמו באמצעות שליפת סכין מוסתרת וביצע את מעשי הרצח ללא התגרות תכופה. בנוסף, המניע לביצוע העבירות לא נקבע בבירור, אך התביעה לא נדרשה להוכיח זאת. מחדלי החקירה שהזכירה ההגנה לא יצרו ספק סביר, שכן אשמתו של הנאשם הייתה ברורה. הנאשם הורשע בשני סעיפים של רצח בכוונה תחילה וצפוי לעונש חובה של מאסר עולם.