פש"ר 4564-02-19

תקציר

פסק הדין דן בתחולתו של סעיף 19א לפקודה, המאפשר לחייבים לבקש אישור להצעת פשרה או הסדר עם נושיהם, גם ללא הגשת בקשה לפשיטת רגל. סעיף זה ייחודי בכך שהוא מציע חלופה להליך ההסדר הארוך והכובל, ובלבד שהחייב יוכל לפרוע דיבידנד של לפחות 30% מחובו הלא מובטח. בית המשפט מפעיל שיקול דעת באישור הצעות כאלה, בהתחשב ביעילותן ובכדאיותן, ואף עשוי "לאלץ" נושים מתנגדים לקבל את ההסדר אם ימצא את התנאים סבירים. במקרה זה, בית המשפט בוחן הצעת פשרה של חייב, עומר עדבי, שגם הוא עומד בפני הליך פלילי. אחת הטענות של הנושה היא כי החייב פועל בחוסר תום לב וכי הסכמתן של חלק מהרשויות המקומיות להסדר אינה תקפה ללא אישור משרד הפנים. בית המשפט מבהיר את הדרישות למחיקת חובות העירייה ומוצא כי הסכמת המועצה המקומית תקפה. בנוסף, בית המשפט דן בטענת המחאת זכות לטובת יוסף וג'יה עדוי ויוסף אדוי, וקבע כי היא פסולה בשל נסיבות רישומה והכוונה להגן על זכויות הנושים. בית המשפט מכיר בסמכותו של הנאמן הזמני לבחון מחדש ולצמצם תביעות חוב, ובמקרה זה מקיים את החלטת הנאמן בנוגע לתביעת החוב. יתר על כן, לאור התיק הפלילי המתמשך של החייב והסכמת הנאמן, בית המשפט רואה בנושה עומר עדוי כמסכים להצעת הפשרה. לבסוף, בית המשפט משבח את התנהלותו של הנאמן הזמני על כך ששיקף כראוי את תביעות החוב ופעל לטובת כל הצדדים. בית המשפט מחליט להמתין לעמדת מנכ"ל משרד הפנים בנוגע להסדר המוצע בטרם יקבל החלטה סופית וקובע מועד מעקב לשם כך.