בר"ש 5355-12-20

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לדחיית הבקשה. הבקשה, הטוענת כי יש לסגור את עסקי המשיבים, אינה מצליחה לשכנע את השופט מכמה טעמים. ראשית, נמצא כי העסק המדובר אכן טעון רישיון, בניגוד לטענת המבקשים כי אינו זקוק לכך, וראיות מלמדות כי המשיבים הגישו בקשה לרישיון כזה, התלויה ועומדת. שנית, המבקשים אינם מצליחים להוכיח כיצד מהווה העסק איום ממשי וממשי על האינטרס הציבורי, המהווה תנאי מוקדם לסגירת עסק ללא רישיון. השופט מציין כי הסכנה העיקרית הנטענת על ידי המבקשים היא היעדר יציאת חירום נוספת, הנובעת לטענת רשויות הכבאות משינוי ייעוד. עם זאת, השופט מוצא כי לא נעשה שינוי כזה, ולכן דרישה זו ליציאה נוספת מושמטת. לפיכך, טענת ה"מסוכנות" אינה מוצדקת. זאת ועוד, טענת המשיבים בדבר אכיפה בררנית – לפיה יחידות מלונאיות אחרות באותו בניין לא היו נתונות לאותם הליכים – מבוססת היטב. המבקשים לא ערכו בדיקה יסודית של טענות אלה, דבר המעלה שאלות לגבי המניע שלהם. המבקשים לא סיפקו הצדקה מספקת לסגירת עסקיהם של המשיבים תוך הימנעות מנקיטת צעדים כנגד עסקים דומים אחרים בבניין. משכך, הבקשה לסגירת העסק נדחית, ובקשת המשיבים לביטול הצו מתקבלת. כן נדרשים המבקשים לכסות את הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין.