עת"מ 36735-05-13

תקציר

במקרה הנסקר, ההחלטה הסתיימה בדחיית העתירה הנוכחית בשל הסתמכותה על חוות דעת משפטיות בלתי מורשות של שמאי מכריע בעניין היטל השבחה. בית המשפט הסכים עם המשיב כי רצף ההתייחסות לחוקיות לעומת גובה ההיטל הוא קריטי, שכן החלטה שלילית על החיוב תהפוך את הדיון בגובהו למיותר. על פי סעיף 196א לחוק התכנון והבניה, היטל ההשבחה תלוי בשלושה תנאים מצטברים: עליית ערך מקרקעין, אישור תכנית או מתן הקלות, וקשר סיבתי בין גורמים אלה. הסוגיה שעמדה על הפרק הייתה האם לשמאי יש סמכות לפסוק בחיובים המשפטיים של ההיטל, שהיא בדרך כלל סמכותו של בית המשפט. הממצאים קבעו כי בעוד שהשמאי יכול היה להחליט על גובה ההיטל, הסתערותו על קביעותיו המשפטיות לגבי ההיטל עצמו חרגה מסמכותו. מפסק הדין של בית המשפט השתמע כי השאלות המשפטיות צריכות להיות מופנות לגוף שיפוטי מוסמך, ובפרט לבית המשפט לעניינים מנהליים. למרות הסתמכותם של העותרים על החלטת השמאי, התיר בית המשפט להגיש מחדש את טיעוניהם המשפטיים בעתירה חדשה עד ליום 31.10.2013, תוך שמירה על הערבות הבנקאית אצל המשיב. אי עמידה במועד זה או הארכת הערבות הרלוונטית תיחשב כזניחת טענות העותר. העותרת עמדה גם בפני אתגרים פוטנציאליים הנוגעים לעיכובים ולבחירות פרוצדורליות אם תבחר להמשיך. לא הוצא צו להוצאות, ופסק הדין שותף עם עורכי הדין המעורבים.