עמ"ש 4775-11-23

תקציר

הכרעת הדין בתיק הערעור היא לטובת המשיב, ובמידה רבה מקיימת את החלטת בית המשפט קמא. על פי פסק הדין, לא הוצגו בטענות המערערת נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בקביעותיו של בית משפט קמא באשר לסכומי מזונות, בעבר ובעתיד, כמו גם בממצאיו בדבר מהימנות. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה הצדקה בשלוש סוגיות ספציפיות. ראשית, משך חיוב המזונות: בית המשפט קבע כי חובת המזונות עבור כל ילד צריכה להימשך עד הגיעו לגיל 18 או עד לסיום לימודיו התיכוניים, לפי המאוחר, ולאחר מכן תופחת לשליש עד תום שירות החובה הצבאי שלו. שנית, מועד כניסתם לתוקף של חיובי המזונות החדשים משתנה ממועד פסק הדין ליום 1.1.2023, שכן השינויים המהותיים בתנאי המגורים ובהוצאות החלו בתקופה זו. לבסוף, תרומתו של האב להוצאות הדירה הופחתה ל-50% מיום 1.9.2020 ועד ליום 1.1.2023, תוך הכרה בכך שעזב את בית המשפחה בתקופה זו. עוד נקבע בפסק הדין כי אם מי מהילדים לא יתגייס לצבא, ייפסקו חובות המזונות של האב בגין אותו ילד, אלא אם יתנדב לשירות. בשינויים אלה מתקבל פסק דינו של בית משפט קמא, וכל צד נושא בהוצאות המשפט שלו.