ע"מ 70559-02-20

תקציר

התיק שבפני בית המשפט המחוזי בירושלים הוא בקשה של חברת קניון הראל בע"מ לגילוי מסמכים ופרטי הסכמים בין המשיבה, רשות המסים וצדדים שלישיים. לטענת המבקשת, הופלו לרעה על ידי רשות המסים שאפשרה לנישומים אחרים לנכות הוצאות מימון. המבקש מבסס את טענתו על כך שרשות המסים התקשרה עם נישומים אחרים בהסדרים הקבועים בסעיף 100א1 לפקודה, המאפשרים לכאורה ניכוי הוצאות מימון. בקשת המבקש היא כפולה. ראשית, הם מבקשים גילוי של כל ההסכמים וההסדרים שנעשו בנסיבות דומות, קרי, בנוגע להכרה בהוצאות מימון המשמשות לחלוקת רווחי שיערוך. שנית, הם מבקשים מרשות המסים להשיב על שאלון בתצהיר, המפרט את אופי ומדיניות המיושמים בכל ההסדרים הללו. לפיכך, על בית המשפט להחליט האם המבקש סיפק תשתית עובדתית מספקת לטענתו לאפליה, ואם כן, האם המידע המבוקש רלוונטי לעניינו ואם ניתן להסיר את הוראות החיסיון. השופט אביגדור דורות מסכם את העמדה המשפטית ומציין כי נישום הטוען להפליה חייב לעמוד בשלושה תנאים: להציג תשתית עובדתית לטיפול שונה במקרים דומים, לשכנע את בית המשפט ברלוונטיות המידע המבוקש ולהצדיק את הסרת הוראות החיסיון. דורות מוצאת כי אף שהמבקש הוכיח די הצורך כי רשות המסים אכן ערכה הסדרים ברוח סעיף 100א1, לא הביא כל ראיה לכך שהסדרים אלה אפשרו ניכוי הוצאות מימון. לפיכך, המבקשת לא עברה את המשוכה הראשונה בדבר התשתית העובדתית לתביעתה. זאת ועוד, ההסדרים שערכה רשות המסים אינם רלוונטיים לעניינו של המבקש, שכן הם חוזיים ואינם מחייבים את הרשות לקיים את סעיף 100א1, שטרם נכנס לתוקף. גם אם בית המשפט ימצא רלוונטיות למידע המבוקש, מציינת השופטת, האינטרס של הצדדים השלישיים לשמור על סודיות יגבר על זה של המבקש. לבסוף, השופט דוחה את בקשת המבקש מרשות המסים להשיב על שאלון רחב היקף, וקובע כי מדובר בנטל בלתי סביר וב"מסע דיג". אשר על כן, דורות דוחה את הבקשה על כל חלקיה, ומצווה על המבקש לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 5,000 ₪. ההחלטה ניתנת לפרסום, ובית המשפט מדגיש כי טענת ההפליה של המבקש נותרה על כנה וניתן להוכיח אותה במהלך ההליך במידת האפשר.