ת"א 20069-08-20

תקציר

פסק הדין מקבל את התביעה לפירוק השיתוף במקרקעין במלואה. היא מורה על פירוק השותפות בדרך של מכירת המגרש לכל המרבה במחיר וחלוקת ההכנסות בין השותפים. המגרש יימכר כפנוי, ולנתבעים - צביה, יוסי וזכריה - תהיה כשנה לפנות את המקום. בקשת התובעים למינוי כונס נכסים שיפקח על הליך הפירוק מתקבלת, כאשר לצדדים יש 45 יום להסכים על מועמד; אחרת, ימונה כונס נכסים חיצוני. המתנגדים יישאו בהוצאות התובעים ביחד ולחוד בסך של 25,000 ₪. החלטה זו מבוססת על מספר שיקולים מרכזיים. ראשית, הנתבעים לא הציגו הגנה תקפה מפני פירוק השותפות, והם גם לא טענו לשיטת פירוק שונה מזו שהציעו התובעים. שנית, הבקשה לדיירות מוגנת לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר נדחית, שכן יוסי, המתגורר בדירה, לא הוכיח כי הייתה לו רשות בלתי חוזרת להתגורר בה, ואף לא הוכיח חוסר תום לב מצד התובעים. ההחלטה מדגישה את היקפו המצומצם של סעיף 33 ומתיישבת עם המגמה הרווחת של צמצום תחולתו. אשר על כן, התביעה מתקבלת, ולהורות על פירוק השותפות ומכירת הנכס כפנוי יש עילה משפטית. ההחלטה מפרטת גם את ההוצאות ולוחות הזמנים הכרוכים בכך, ומאפשרת את בקשת התובעים למינוי כונס נכסים תוך מתן הזדמנות לצדדים להסכים על מועמד מתאים.