בג"צ 595/75
צו עליון
תקציר
העותרים הגישו תלונה לבג"ץ נגד אישור תוכנית סלילת כביש המחבר בין השכונות גילה ופת בירושלים, בטענה כי התוואי שאושר פגום ומפלה. הטענה המרכזית הייתה שהתוואי נבחר משיקולים פסולים, קרי הרצון שלא לפגוע באדמותיו של מוסא עלמי, שראש העיר ביקש לבקר בהן. לטענת העותרים, הדבר הוביל להסטת הכביש מערבה, וכתוצאה מכך לפגיעה ניכרת באדמותיהם הנטועות של תושבי בית צפאפא. בית המשפט בחן את ההיסטוריה הפרוצדורלית של אישור התוכנית, ומצא כי ניתנו לעותרים הזדמנויות רבות להשמיע את התנגדותם. נקבע כי רשויות התכנון פעלו כראוי ובהתאם לחוק, וכי החלטותיהן התבססו על שיקולים תכנוניים סבירים. עם זאת, השופט עציוני הביע חשש כי לא כל השיקולים הרלוונטיים נלקחו בחשבון, ובפרט באשר להשפעת מקרקעיו של מוסא עלמי. השופט הורה לבטל את ההחלטה מיום 12.8.1975 ולהזמין את העותרים לדיון נוסף כדי לדון בחששות אלה. השופט שרשבסקי הצטרף לפסק דינו של השופט עציוני. השופט ברנזון, בדעת מיעוט, סבר כי אל לו לבית המשפט להתערב בשיקול דעתן של רשויות התכנון וכי יש לדחות את העתירה.
חקיקה מקושרת
בג"צ 595/75 מוחמד עלי עבד רבו סלמאן, ו-28 אח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, שר השיכון, שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק [22.12.75, 15.6.76], עליון (15.6.1976)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.