ע"א 7762/10

תקציר

פסק הדין עוסק בהליך ובמסגרת המשפטית להסדרת זכויות במקרקעין, הנשלטים בעיקר על ידי תקנות מקרקעין היסטוריות ועכשוויות. בית המשפט מתווה את ההליך המפורט של הסדרת הזכויות במקרקעין, החל מההודעה הראשונית של הממונה על הסדר המקרקעין ועד לרישום הסופי של הזכויות, המשמשת ראיה חלוטה אלא אם כן מערערים עליה בנסיבות חריגות. על פי סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין, בית משפט יכול לתקן רישומים לאחר ההסדר רק אם הזכויות נרשמו במרמה או אם הייתה השמטה של זכות שנרשמה קודם לכן. סמכותו של בית המשפט המחוזי לתקן נבחנה לפי סעיף זה, תוך התמקדות בשאלה האם הייתה למשיבים טענה לגיטימית לתיקון הרישום על בסיס החזקה ועיבוד מתמשכים לפי חוק המקרקעין העות'מאני. נקבע כי היה שיהוי מופרז בהגשת התביעה, דבר המצביע על מודעות להליך הראשוני והחלשת עמדת המשיבים. ראיות המשיבים לא הספיקו להוכחת זכותם בחלקה שבמחלוקת, ובית המשפט אישר כי המדינה תבעה את הקרקע כראוי. הערעור התקבל, תוך שמירה על רישום המדינה, והמשיבים חויבו בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. ההחלטה מדגישה את חשיבות הסופיות בזכויות במקרקעין ואת ההיקף המצומצם לביטול רישומים מבוססים.