רע"א 399/09

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בבקשת רשות ערעור על החלטה קודמת של בית משפט השלום בחיפה. ההחלטה המקורית הורתה למשיב, שהיה ערב לחובות החברה כלפי המבקשת, לפרוע אשראי שהעמיד המבקש לחברה. המשיב ביקש מהמבקש גילוי ספציפי של מסמכים, לרבות אלה המכוסים בדיני הסודיות הבנקאית, כדי לתמוך בתצהירו המשמש כתב הגנה. בית משפט קמא נעתר לבקשה בחלקה, והורה למבקש לגלות חלק מהמסמכים. לאחר מכן ערער המבקש על החלטה זו, בטענה כי היא פוגעת בפרטיותם של צדדים שלישיים ומפרה חובות סודיות בנקאית. השאלה העיקרית הייתה האם המשיב הצדיק את הצורך בגילוי המסמכים והאם שגה בית משפט קמא בהחלטתו. לאחר שקילת הטענות, התקבל הערעור. פסק הדין חזר על חוסר הנוחות של בית המשפט קמא מהתנהלותו של המבקש, אך בסופו של דבר התמקד בפגיעה הפוטנציאלית בצד שלישי, קבוצת אדמונד, שהמידע הסודי שלה היה מונח על כף המאזניים. בית המשפט מצא כי המשיב לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להראות כי קבוצת אדמונד ויתרה על סודיות בנקאית וכי קיימות דרכים חלופיות בהן יוכל המשיב להציג את הגנתו מבלי לפגוע בחובת הסודיות של המבקש. הערעור הצליח להפוך את החלטת בית משפט קמא בעניין חשיפת המידע של קבוצת אדמונד. עוד צוין בפסק הדין, כי ייתכן שבקשתו של המשיב שנוסחה שלא כהלכה וחוסר תגובתו של המבקש אליה תרמו לטעותו של בית משפט קמא. כתוצאה מכך, בוטלה החלטתו של בית משפט קמא בדבר חשיפת פרטיה של קבוצת אדמונד, והמשיבה חויבה בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המבקש.