ת"א 1622/08

תקציר

פסק הדין מבטל את צו העיקול על נכסי הנתבעים. התביעה, שהוגשה על ידי הבנק התובע בפסק דין מקוצר, ביקשה לגבות חובות בסך 15.6 מיליון שקל משלושה נתבעים. הנתבעים הגישו בקשות לביטול העיקול, בטענה כי אין חשש להכביד על ביצוע פסק הדין, אין ראיות לכזב בדבר עילת התביעה, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. השופטת הסכימה עם הנתבעים כי בקשת העיקול לא התבססה על נתונים מצדיקים מספיקים, וכי גישתם של הנתבעים לחשבונות בנק ונכסים בחו"ל לא העלתה חשש ליכולתם לפרוע את החוב. זאת ועוד, קיומן של טענות הגנה וחוסר הדחיפות מצד התובע בהגשת התביעה הצביעו על כך שלא היה צורך מיידי בעיקול. עוד ציינה השופטת כי הנתבעים העלו ספקות בדבר קיומן של ראיות מהימנות בדבר עילת התביעה, וכי קיימת עמימות מסוימת בנוגע לסכום הנתבע. בהתחשב בכך שהתובע לא סיפק הצדקה מספקת לצו העיקול, ובהתחשב בפוטנציאל הנזק לנתבעים ולצדדים שלישיים הקשורים אליהם, פסק השופט לטובת הנתבעים. שתי הבקשות לביטול העיקול אושרו, כאשר התובע נדרש לשלם את הוצאות הנתבעים.