תמ"ש 27043/96

תקציר

להלן תקציר פסק הדין: פסק הדין סובב סביב מקרה של תשלום מזונות לילד קטין בעקבות התמוטטות מערכת יחסים. בית הדין הרבני פסק כי על הנתבעת לשלם לתובעת, אמו של הילד, סכום חודשי של 1,000 ₪ עבור מזונות ילדים, תוך הכרה בזכאותה של האם לקצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי. האם ביקשה סכום גבוה יותר, בטענה שבית המשפט לא התחשב כראוי בצרכי הילד. עם זאת, בית המשפט דחה את ערעורה, בהתחשב בכך שפסק הדין סופי. הסמכות לפסוק מזונות ילדים נתונה לבית הדין הרבני, והשופט מדגיש את עקרון הכבוד ההדדי בין הערכאות. לפיכך, התביעה למזונות הילד נדחית. באשר לתביעת האם למזונות, מציין השופט כי בית הדין הרבני לא פסק בעניין זה. מאחר שהאישה לא ערערה על ההחלטה הקודמת והצדדים הגיעו להבנות ביתיות, תביעתה למזונות נדחתה למעשה. השופטת מדגישה כי לא ניתן לדחות את התביעה בשלב זה. השופט מדגיש את חוסר היעילות שבדיון בענייני מזונות המשפחה בערכאות נפרדות. הם מדגישים כי הקטין לא היה צד לדיונים בבית הדין הרבני ואין להעניש אותו על כך. אשר על כן, הבקשה לדחיית תביעת הקטין נדחית. השופט מחליט שלא לפסוק מזונות זמניים לאם בשלב זה, עד לבירור מצבה הכלכלי, בעיקר בכל הנוגע להכנסות משכירות מדירות. עם זאת, אם ייקבע כי היא זכאית למזונות, יהיה זה רטרואקטיבית למועד הגשת התביעה. השופט דן בהרחבה ביכולותיו הכלכליות של האב, ומביע ספק באמינותו בחשיפת הכנסותיו. הם מצדדים בטענותיה של האם בדבר הכנסותיו הלא מוצהרות והאינטרסים העסקיים שלו. כתוצאה מכך, השופט פוסק כי על האב לשלם מזונות זמניים בסך 3,000 שקל בחודש לאם. פסק הדין קובע את מועד תשלום המזונות, מוסיף הפרשי הצמדה ומדגיש תשלומים במועד. בנוסף, צוין כי קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לאם, לצד דמי המזונות שנפסקו. ההחלטה מחליפה גם את הפסיקה הקודמת בעניין מזונות "טרום זמניים", כאשר כל התשלומים ששולמו על פי פסק דין זה ינוכו מההחלטה החדשה. השופטת מסכמת בקביעת מועד להצגת ראיות לחודש דצמבר 2003 ומדגישה את נוכחות הצדדים בפסק הדין שניתן ביום 16.6.03.