רע"א 3556-06-17

תקציר

המשיבים טענו כי המבקשים לא הצדיקו די הצורך בהתערבותה של ערכאת הערעור בהחלטת הסעד הזמני שניתנה על ידי בית המשפט הפרוצדורלי, מה גם שרוב טענות המבקשים נגעו לקביעות עובדתיות של בית משפט קמא, אשר בדרך כלל מכובדות על ידי ערכאת הערעור. המבקשים גם לא הוכיחו כל פגיעה בצו ההקלה, בעוד שהמשיבים היו מנועים מלעשות שימוש במקרקעין – פעולה שלמבקשים, שלא עיבדו את הקרקע בעצמם, לא הייתה זכות לנקוט. עוד נימקו המשיבים את זכויותיהם בחלקה על יסוד החזקתם ארוכת השנים והאפשרות להירשם כבעלים, כפי שקבע בית משפט מוסמך. מנגד, טענו המבקשים כי למשיבים אין זכויות בחלקה וכללו אותם בתביעה נפרדת לפירוק שיתוף, אליה נמנעו המשיבים מלהשיב, מה שהוביל לפסק דין לטובת המבקשים. ביודעו זאת, פסק בית המשפט לערעורים לטובת טענות המשיבים. בית המשפט ביטל את פסק הדין הקודם שהורה על הגשת ערעור המבקשים ודחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מחזק את החלטת בית המשפט קמא ליתן צו מניעה זמני. פסק הדין ניתן מתוך הבנה כי למשיבים זכות לכאורה במקרקעין וכי הנזק שייגרם להם ללא צו המניעה יהיה חמור יותר מהנזק שייגרם למבקשים. בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו לבטל את פסק הדין הקודם נגד המשיבים בשל טעות בא כוחם ומשום שסיכויי הצלחתם בהליך הבקשה היו גבוהים. ההחלטה ניתנה גם בהתחשב בזכויות המשיבים בחלקה, בחוסר יכולתם של המבקשים להוכיח את טענותיהם, ובפסיקה שנקבעה המעודדת כיבוד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט הפרוצדורלי. בסופו של דבר, צו המניעה הארעי שניתן על ידי בית משפט קמא ביום 18.5.2017 הוחזר, וכל צד נשא בהוצאותיו.