ע"פ 9215/04

תקציר

המערער, שעבד כפקיד חלון בבנק הדואר, הורשע בעבירה של גניבה בידי עובד ציבור, בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין. הוא נידון על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ל-18 חודשי מאסר בפועל, ועוד 12 חודשי מאסר על תנאי. הערעור מערער על חומרת עונש זה. בא כוח המערער הציג נסיבות מקלות, לרבות קשיים כלכליים, קשיים משפחתיים והיעדר רישום פלילי, וביקש להמיר את תקופת המאסר בעבודות שירות. בתוך כך, המדינה הדגישה את הצורך במסר עונשי ברור המדגיש את חובת האמון שחבים עובדי הציבור לציבור ואת חשיבות השמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי. שירות המבחן המליץ להימנע ממאסר והציע עבודות שירות וצו מבחן. העבירה, שעניינה גניבה של כספי ציבור בהיקף של כ-38 אלף שקל במשך מספר חודשים, הוגדרה כחמורה ומשקפת הפרת אמונים משמעותית. עם זאת, בית המשפט הכיר בנסיבותיו האישיות של המערער, ותיאר אותו כאדם נורמטיבי שנקלע למצוקה כלכלית ומשפחתית. באיזון בין גורמים אלה, החליט בית המשפט להפחית את תקופת המאסר בפועל ל-12 חודשים, תוך השארת יתרת העונש המקורי. החלטה זו באה לאזן בין שמירה על האינטרס הציבורי לבין הכרה במצבו האישי של המערער. על המערער להיכנע ביום 11.9.2005 כדי להתחיל לרצות את עונשו.