ע"א 9323/04

תקציר

במקרה זה, חברת הבנייה "מיצר פיתוח בע"מ", ערערה נגד שותפות המכונה "מתחם שותפות בניין 17 5" במחלוקות הנוגעות לחוזה בנייה לבניין מגורים. החוזה הראשוני דרש מיצר להשלים את הבנייה בתוך 18 חודשים, עם קנסות כספיים או תגמולים בהתאם לעמידה בלוח זמנים זה. נוצרו עיכובים, שסיבכו את השלמת הפרויקט והובילו למחלוקות כספיות וחוזיות. בסופו של דבר, בית המשפט המחוזי קיבל במידה רבה את ממצאיו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, אשר הטיל אחריות הדדית לעיכובים הן על מיצר והן על השותפות, אך בעיקר האשים את מיצר. יש לציין כי המומחה מצא כי מועד ההשלמה המקורי לא היה ריאלי. בית המשפט הגיע למסקנה כי מיצר חייב לשותפות פיצוי משמעותי בשל עיכובים. בעוד מיצר טען כי השותפות אחראית לכל העיכוב וביקש פיצוי בגין עבודות שלא שולמו והוצאות שנגרמו עקב עיכובים אלה, בית המשפט אישר בעיקר את פסיקתו הראשונית, הכיר בחלק מאחריות השותפות לעיכובים ובכך פסק למיצר הוצאות תקורה בגין אותם חודשים. בית המשפט קיבל גם את העובדה שהתמורה החוזית של מיצר כללה עבודות מסוימות המפורטות בתוכניות ודחה את תביעותיו של מיצר לפיצוי נוסף. כמו כן נדונו תביעות הנוגעות לעמלות ריבית על עיכוב תשלומים ופיקדונות, כאשר בית המשפט קבע את הזכאות על סמך התניות חוזיות. כמו כן, דחה בית המשפט את טענותיו של מיצר כנגד משיבים מסוימים שאינם חברים פורמלית בשותפות. ערכאת הערעור אישרה חלקית את פסק דינו של בית משפט קמא, תוך הכרה בצורך בעליות מחירים נוספות עקב עיכובי שותפות, תוך שהיא מאשרת את הפסיקה הכללית בעניין פיצויים, ריבית והתחייבויות חוזיות. בערעורים לא נפסקו הוצאות משפט.